פודקאסטים ומאמרים

לחץ הוא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים. רובנו חווים אותו במגוון מצבים – בעבודה, בלימודים, במערכות יחסים ואפילו בזמן מנוחה, כשאנחנו נזכרים במשימות שלא הספקנו או בדאגות לגבי העתיד. במשך שנים חיפשתי דרכים להתמודד עם לחץ בצורה טבעית ואפקטיבית. ניסיתי שיטות רבות, אבל אחת מהשיטות שהשפיעו עליי באופן העמוק ביותר

הפרעה טורדנית-כפייתית, המוכרת כ-OCD (Obsessive-Compulsive Disorder), היא הפרעת חרדה מורכבת שמלווה במחשבות טורדניות בלתי נשלטות ובפעולות כפייתיות שחוזרות על עצמן. המחשבות הטורדניות גורמות לאי נוחות רגשית משמעותית, ואילו ההתנהגויות הכפייתיות נעשות בניסיון להפחית את החרדה הנלווית. ההפרעה הזו עלולה לגרום למצוקה רבה, להשפיע על איכות החיים, ולפגוע במערכות יחסים וביכולת

רגשות הם חלק מהותי בחיינו, והם משפיעים על כל היבט של ההתנהגות והחוויה האנושית שלנו. לעיתים, הרגשות שלנו פשוטים וברורים, כמו שמחה לאחר הצלחה או עצב לאחר כשלון, אבל פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם רגשות מורכבים, כמו כעס המעורב באהבה, או קנאה המשולבת בהערצה. המורכבות הזו עלולה

כולנו מכירים את התחושה: הלב דופק במהירות, הנשימה שטוחה או הידיים קרות. לעיתים קרובות אנחנו מרגישים שמשהו לא בסדר עוד לפני שאנחנו מצליחים לזהות מה זה בדיוק. הגוף שלנו מדבר אלינו ללא הרף, במיוחד במצבים של מתח וחרדה. אך כמה מאיתנו באמת עוצרים להקשיב? הגוף כמצפן פנימי גופנו הוא שותף

כשאנחנו מדברים על שינה, אנחנו לא מתייחסים רק לצורך הבסיסי שלנו לנוח, אלא לאחד מהגורמים המשמעותיים ביותר שמשפיעים על איכות החיים שלנו. מדובר באחד ההיבטים המרכזיים שמעצבים את הבריאות הפיזית, הרגשית והנפשית שלנו. שינה איכותית היא קריטית ליכולת שלנו להתמודד עם האתגרים היומיומיים, לשמר ריכוז ולהרגיש מחוברים לעצמנו ולסביבה. עבור

אבחון עצמי הפך לתופעה מרכזית בעידן המודרני, כאשר אנשים רבים בוחנים את עצמם ומנסים לאבחן הפרעות נפשיות כמו חרדה, דיכאון, ADHD, ואפילו הפרעות מורכבות כמו אוטיזם והפרעה דו-קוטבית. בעוד שהמגמה הזו נובעת ממודעות מוגברת לבריאות הנפש ומגישה חסרת תקדים למידע, היא מביאה איתה לא מעט אתגרים וסכנות. במאמר זה נתעמק

NLP (Neuro-Linguistic Programming) היא גישה פסיכולוגית וטיפולית שמתמקדת בהבנת התקשורת הפנימית והחיצונית של האדם וכיצד היא משפיעה על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו. הגישה פותחה בשנות ה-70 על ידי ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר, והיא משלבת תהליכים נוירולוגיים (Neuro), שפה (Linguistic) ודפוסי התנהגות שנלמדו (Programming). המטרה המרכזית של NLP היא לאפשר לאנשים להשיג

מחשבות טורדניות הן תופעה נפוצה במיוחד, ורבים חווים אותן בשלב כזה או אחר בחיים. הן יכולות להופיע כמעין לולאה אינסופית של רעיונות, דאגות או פחדים שמסרבים לעזוב אותנו. עבור מי שסובל מחרדה, מחשבות טורדניות עשויות להיות כמו "רעש רקע" תמידי שפוגע באיכות החיים ובתחושת השקט הפנימית. החדשות הטובות הן שיש

שינה היא צורך ביולוגי חיוני שמאפשר לגוף ולמוח שלנו להתאושש ולהתחדש. זה תהליך שעוזר לנו לשמור על הבריאות פיזית והפסיכולוגית שלנו, וכשהשינה נפגעת, יש לכך השפעות עמוקות על הבריאות הנפשית. פעמים רבות, בעיות שינה כרוניות הולכות יד ביד עם בעיות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, והפרעות קשב וריכוז. במאמר הזה נבחן

אנשים רבים מגיעים אלי לקליניקה עם מגוון של סימפטומים גופניים ונפשיים שמופיעים ללא סיבה ברורה לעין ואחרי בירור קצר, לרוב אנחנו מבינים שמדובר בסטרס כרוני או בחרדה. הקושי בזיהוי נובע, בין השאר, מהעובדה שאנחנו חיים בעולם שבו רובנו סובלים מסטרס כרוני ולכן זה כבר כמעט ונהפך להיות הנורמה. אבל לא

מי שסובל מחרדה וקיבל טיפול או חקר קצת על הנושא, בוודאי שם לב שישנם המון כלים ודרכים להתמודד עם החרדה ולשחרר אותה. אבל אם יש כלי שבולט במיוחד – זו הנשימה. וזה לא עניין מקרי. אמנם חשוב לטפל בגורמים לחרדה מהשורש כדי לשחרר אותה לחלוטין, אבל לרוב זה תהליך שלוקח

במצבי חיים שונים, כאשר אנו חווים תחושת איום – בין אם מדובר באיום פיזי כמו נהיגה מסוכנת בכביש או באיום רגשי, כמו עמידה מול קהל – מופעלת מערכת ביולוגית עתיקה המכונה "הילחם או ברח" (Fight or Flight). תגובה זו, שמפעילה את הגוף במלוא עוצמתו כדי להתמודד עם מצבי סכנה, היא

תחושת הלחץ שמלווה אותנו ביום-יום עשויה לעיתים להיראות כמו חלק בלתי נפרד מהחיים. סטרס כרוני, כלומר לחץ מתמשך שלא מרפה, הוא חוויה שכיחה עבור רבים, אך מה קורה כשאותו לחץ מתחיל להכביד ולהשפיע על הגוף והנפש? סטרס כרוני פוגע לא רק במצב הרוח אלא גם בבריאות הפיזית, ויכול להופיע בצורת

אם הגעתם לכאן, כנראה שגם אצלכם החרדה מתגברת בתקופה האחרונה, מופיעה שוב ושוב, לעיתים מבלי שום התראה. יכול להיות שאתם מרגישים אותה ברגעים הכי לא צפויים – במהלך שיחה עם חברים, באמצע פגישה בעבודה, או אפילו כשאתם לבד עם עצמכם. ואולי התחושות הללו אינן חדשות, אלא משהו שאתם סוחבים כבר

כולנו חווים רגעים שבהם נוח להדחיק – לנסות לדחוק את הכאב, הכעס, או חוויות שהיו לא נעימות, להמשיך הלאה כאילו לא קרה דבר. אנחנו עושים זאת כדי לשמור על השגרה, כדי לא להפריע לסדר היום. אבל כשאנחנו דוחקים את הרגש עמוק פנימה, זה לא אומר שהוא נעלם. הדחקה יכולה להיות

לפעמים, הרגשות מצטברים עד כדי כך שהנפש מרגישה כבדה ומוצפת. במצבים אלו, עומס רגשי מתחיל להשפיע על חיי היומיום, והתחושות הופכות למכבידות על הגוף ועל הנפש. עומס כזה יכול להתבטא בקושי להתרכז, מתח תמידי, או עייפות נפשית שאינה מרפה. נצלול לעומק המושג עומס רגשי, נבין את הגורמים האפשריים לו ונכיר

כמה פעמים יצא לכם להתחיל יום אחד ולהרגיש שהגעתם לסופו בלי באמת להרגיש שעברתם בו? אנחנו לעיתים כל כך עסוקים במחשבות שלנו – בעבר או בעתיד – שאנחנו שוכחים לחיות את הרגע הזה. כאן בדיוק נכנס המיינדפולנס, שיטה שנועדה להזכיר לנו לחיות בצורה מודעת ונוכחת, ולהפסיק לפעול על אוטומט. אבל

החיים שלנו מורכבים מרצף של פעולות קטנות שמרכיבות את השגרה שלנו. לרוב, השגרה מעניקה לנו תחושת סדר ויציבות, וזה משהו שמסייע לנו להרגיש בטוחים יותר. אבל מה קורה כשהשגרה הופכת לא סדירה או לא מאוזנת? לעיתים, דווקא השגרה שלנו – או יותר נכון, ההיעדר שלה – יכולה להפוך לגורם משמעותי

דמיינו שאתם צריכים לצאת לפגישה עם חברים, או אפילו רק לקפוץ לסופר, אבל במקום להתרגש, אתם מרגישים לחץ כבד וחוסר נוחות. חרדה חברתית, או כמו שהיא נקראת לעיתים "פוביה חברתית", היא תופעה שכיחה שבה הפחד ממה שאנשים יחשבו עליכם משתלט על כל סיטואציה חברתית, אפילו הפשוטה ביותר. החרדה הזו יכולה

יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים שאיבדנו שליטה. זה יכול להיות בעבודה, בזוגיות, או אפילו בניהול היומיום. לפעמים, התחושה הזו של חוסר איזון יכולה להיות כל כך מתסכלת עד שהיא משפיעה על הבריאות שלנו – הן הנפשית והן הפיזית. כשחוסר איזון תופס מקום בחיינו, אנחנו עלולים להרגיש לחץ, חרדה, עייפות

האם קרה לכם שהתמודדתם עם יום קשה או עם התקף חרדה והרגשתם שאין פתרון? לרבים מאיתנו יש רגעים כאלה, אך אופטימיות יכולה לשנות את התמונה כולה. אופטימיות היא לא אשליה אלא גישה לחיים שניתן לטפח, והיא משפיעה רבות על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו. כאשר אנו בוחרים לראות את האפשרויות החיוביות

בכל אחד מאיתנו קיים אומץ פנימי, אך לעיתים קרובות הוא מתחבא מאחורי תחושות של חרדה ופחדים. אומץ רגשי, בניגוד לאומץ פיזי, עוסק ביכולת שלנו להתמודד עם תחושות לא נוחות, לפתוח את עצמנו לשינוי, ולהתעמת עם הפחדים הפנימיים שלנו. איך נוכל לפתח את אותו אומץ? כיצד נוכל להשתמש בו כדי לשפר

בעיות שינה הן תופעה נפוצה שמפריעה לאנשים רבים ברחבי העולם. שינה איכותית היא קריטית לתפקוד היומיומי שלנו, והשפעתה חורגת מעבר לתחושת רעננות בבוקר – היא קשורה ישירות למצב הרגשי, לתפקוד המנטלי, ולבריאות הכללית שלנו. כאשר השינה נפגעת, אנחנו עלולים להרגיש עייפות מתמדת, חוסר ריכוז, עצבנות ותחושת מועקה כללית. במאמר הזה

חרדה היא תחושה טבעית של מתח או פחד שהגוף והנפש חווים בתגובה לאיומים, שינויים או מצבים מלחיצים. בעוד שלחרדה יש תפקיד מגן, במצבים מסוימים היא עלולה להופיע ללא איום ממשי ולהשפיע על איכות החיים בצורה משמעותית. תחושות של דאגה, חוסר מנוחה או לחץ תמידי עלולות ללוות אנשים שסובלים מחרדה, ולהפוך

דמיינו את זה: אתם בעיצומו של יום רגיל – אולי בעבודה, ברחוב, או אפילו בבית מול הטלוויזיה – ופתאום, בלי שום אזהרה, תחושת פחד עצומה משתלטת עליכם. הלב שלכם מתחיל לדפוק במהירות, אתם מתקשים לנשום, ומחשבות שליליות רצות במוח. התחושה כל כך חזקה שאולי נדמה לכם שאתם עומדים לחטוף התקף

פרופ' ברנה בראון המדהימה, החוקרת אשמה ובושה, כותבת ומדברת על אומץ כמרכיב חיוני בחיינו. לפחות, בחיים מלאי משמעות, שמחה ואושר. ומהו אומץ? אומץ אינו התעלמות מוחלטת מהפחדים או הדחקתם. הוא אינו כניעה לפחדים והישארות במקום הנוח. אומץ הוא להכיר בפחדים, לתת להם מקום, ולבחור לפעול בכל זאת. להעז. אומץ לפעול:

העולם המערבי מתבסס על התמכרויות. התמכרות למזון ולסוכר, לקפאין, ניקוטין, לצריכה, רכישה, לגירויים מהבהבים ומרצדים במהירות על גבי מסכים, מכורים לנוטיפיקציות, להסרת סימן ה"וי" של הודעה חדשה ובעיקר, מכורים למדיה החברתית, לאינטרנט ולפלאפונים. ועל זה מושתת עולם הפירסום, שמניע את תאגידי הענק בעולם המערבי, ואולי לצערנו, בחלקים נרחבים יותר ויותר

הרבה פוניםות אלי ומסבירים שהן מתרגלות מדיטציה, אבל לא מצליחים להתמיד. ובאמת, זה לא פשוט לסגל הרגלים חדשים, בוודאי תחת העומס והלחץ שרובנו מצויים בו בעולם המערבי. אני מתרגלת מדיטציות כבר למעלה מעשור, אבל רק כשהתחלתי להתמיד ולמדוט כל יום, גם אם לחמש דקות, התחלתי להרגיש בעצמי את כל אותן

כמה פעמים יצא לכםן לשמוע ילדיםות מתלוננים שמשעמם להן? שמתן לב שמדובר במגיפה (סליחה) שהולכת וגדלה בדור החדש? אחת הסיבות העיקריות, כפי שמגדיר זאת ד"ר גדי און, חוקר שיעמום, הינם הפלאפונים שנמצאים איתנו 24/7. בכל רגע של פניות – אנחנו אוטומטית מרימות אותו. אין לנו כמעט זמן ביום שבו אנחנו

אחד הנושאים הפחות מדוברים, לצערי, שהמדע סוף סוף מתחיל לחקור, הינו הדיבור הפנימי. מחקרים מצאו קשר חזק בין יכולת ותרגול של דיבור פנימי לבין אינטליגנציה גבוהה ולאיכויות שקושרו עם וול ביינג גבוה. כשהיינו ילדים וילדות, דיברנו עם עצמנו כל הזמן. אני הייתי שרה לעצמי תוך כדי שאני מקריינת את הפעולות

הרבה נוטים לחשוב שטנטרה היא מיניות רוחניות. ובכן, היא גם, אבל היא הרבה הרבה מעבר למיניות. הסיבה לשגיאה הנפוצה היא שטנטרה מהווה את אחת התורות העתיקות הבודדות המשלבות מיניות כחלק אינטגרלי מהעבודה הרוחנית. אז מה זה טנטרה? הטנטרה הינה תורה שלמה שמקורה בהודו, העוסקת בחיבור בין גוף ונפש ושזורה יחדיו

כולנו מכירים אותה, כמעט כולנו חווינו אותה ברמה כלשהי במהלך החיים וחוקרים קוראים לה המגיפה השקטה החדשה – החרדה השתלטה על העולם המערבי. התפקיד של החרדה הוא לשמור עלינו. להציף דברים ששכחנו או לא הספקנו לעבד. חוויות, זכרונות, רגשות, החרדה דואגת שנבטא את כל מה שעולה. אבל בעולם המערבי, הדורות

במרכז המוח שלנו, ממש מאחורי העין השלישית, שוכנת בלוטה קטנטנה אך מדהימה. לבלוטת האצטרובל יש תפקידים רבים שאת רובם המדע טרם הצליח להבין. למשל, היא מכילה קריסטלים קטנטנים שחוקרים עדיין מנסים להתחקות אחר תפקידם. ובין השאר, היא מקבלת מידע מהעיניים, כך שכשאנו חשופיםות לאור, היא מפרישה סרוטונין וכשאנחנו בחושך, מלטונין.

השבוע נפטר דזמונד טוטו זכרו לברכה ולהשראה. איש קטן מימדים, אך גדול מידות. בעל השפעה אדירה וחכמת חיים נדירה. איש צחוק, אהבה, קלילות ופשטות. אוהב אדם, כל אדם, רודף צדק ושלום ולעולם אינו פונה לאלימות כפתרון, גם בתוך שדה קרב פוליטי ופיסי תחת שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. טוטו ז"ל לא