טיפול בחרדה
תוכן עניינים
מהי חרדה?
כולנו סובלים מחרדה בשלב כלשהו בחיים. לפעמים נעבור חיים שלמים בצל החרדה, לפעמים היא מגיעה בעקבות משבר ולעיתים אנחנו אפילו לא מבינים שמה שאנחנו סובלים ממנו זו חרדה.
חרדה היא רגש טבעי, שמתעורר כשאנחנו מפחדים או חוששים ממשהו, והרבה פעמים אותו חשש הוא לא רציונלי או מגיע מתוך פחד מהלא נודע. החרדה מתבטאת שונה אצל כל אדם, בין אם במחשבות טורדניות, רעש מציק בראש, בעיות פיזיולוגיות עד כדי כאבים שלא מצאנו להם סיבה רפואית ועד להתקפי חרדה שתוקפים אותנו ברגעים הכי לא צפויים.
חרדה היא גורם מרכזי לסבל בחיינו, אבל היא באה לשרת תפקיד חשוב ששומר עלינו, ממש כמו הכאב הפיזי, שהוא לא נעים, אבל נחוץ, כדי שנדע לשמור על הגוף שלנו, למשל, אם כואב לנו הראש, הגוף למעשה מתקשר איתנו ומסמן לנו לשתות יותר מים, לנוח או ללכת לרופא עיניים. כך החרדה היא הדרך של הנפש לתקשר איתנו ולסמן לנו שיש משהו שדורש טיפול. אולי מדובר במשבר או טראומה שעברנו, אולי ברגשות או פחדים שלא נתנו להם מספיק מקום ואולי מדובר במשהו שהדחקנו והוא אפילו לא במודעות שלנו.
כשאנחנו לא מטפלים בחרדה שלנו, היא הולכת ומצטברת.
אנשים סובלים עשרות שנים בתקווה שיום אחד החרדה תשתחרר, אבל בינתיים היא הולכת ומחמירה ומשתלטת על יותר ויותר תחומים בחיים, פוגעת בבריאות הנפשית והגופנית שלנו ונהיה יותר ויותר קשה לתפקד ביומיום ובמקרים רבים היא גם מובילה לדיכאון.
מתלבטים לגבי טיפול בחרדה? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם
החרדה שלי
ככה גם היה אצלי, עברתי ילדות קשה שכללה טראומה מתמשכת וגרמה להרבה חרדה.
ניסיתי ללכת לטיפולים שונים, מטפלים שונים, ניסיתי שיטות שונות, כדורים פסיכיאטריים וככל שהזמן עבר רק אספתי עוד ועוד אבחנות קליניות כמו ocd, cPTSD, הפרעות אכילה, דיכאון, אינסומניה, אבל החרדה, שגרמה לכל זה, רק הלכה וגדלה ושום דבר לא עזר.
רק אחרי יותר מעשרים שנים של חרדות שהלכו והצטברו, כשכבר התקשיתי לתפקד, מצאתי סוף סוף את הדרך לטפל בחרדה ולהפסיק לסבול אחת ולתמיד. הדרך הזאת הייתה המיינדפולנס, או המדיטציה. בפעם הראשונה בחיי, חוויתי שקט אמיתי, קלילות חסרת דאגות, תחושה שלא האמנתי שבאמת קיימת, ובטח שלא חשבתי שאי פעם אחווה בעצמי. ואז התמחיתי במיינדפולנס, בטיפול במיינדפולנס ובכלים שעזרו לי להטמיע אותו בחיי היומיום כדי שאוכל לעזור גם לאחרים ללמוד איך לנהל את החרדה, במקום שהיא תנהל אותנו.
תסמינים של חרדה
החרדה יכולה להופיע בהמון דרכים שונות והיא נראית ומתבטאת אחרת אצל כל אחד.
היא יכולה להופיע באופן פיזי, בכאבים בראש, בבטן או בבית החזה או אפילו בגפיים, בסחרחורות, בבעיות עיכול שונות, הזעה, חולשה, עייפות כרונית ועוד דרכים רבות אחרות. לכן, אם רופאים שללו סיבה גופנית או רפואית, יש סיכוי לא רע שמדובר בחרדה.
תסמינים פיזיולוגיים נוספים כוללים יובש בפה, דפיקות לב מואצות, בחילה, רעד, תחושה של קור בידיים או בגוף, או ממש בשיתוק פיזי של הגוף.
החרדה יכולה להתבטא גם בעייפות נפשית ותחושת שחיקה, תחושת תקיעות, חוסר חשק, חוסר משמעות, או כל דרך אחרת לתאר את המצב בו פשוט אין לנו כח, כי החרדה גוזלת מאיתנו כל כך הרבה משאבים ואנרגיה שכבר אין מאיפה לגייס עוד כוחות.
וכמובן שתסמינים של חרדה כוללים גם בעיות ריכוז, מחשבות אובססיביות, מציקות או טורדניות, התקפי חרדה שקל לזהות או כאלה שמגיעים כמעין תחושה שהעולם סוגר עליך או כפחד קיומי שמשהו נורא יקרה, כאובדן שליטה רגעי או מתמשך או תחושת חוסר ודאות משתקת. לפעמים יש פחד שנשתגע או ש״נאבד את זה״, לעיתים גם נחווה דיסוציאציה, מצב בו אנחנו מרגישים מנותקים מעצמנו או מהמציאות. זה יכול להתבטא גם בעצבנות, תסכול ומתח באופן כרוני או בתקופות שונות במהלך היום או השבוע.
כל אלה נשמעים מבעיתים, אבל חשוב להבין שנדיר שנחווה את כולם, ושלרוב מדובר במצב זמני שבסופו של דבר עובר ושיש דרכי טיפול יעילות שנסקור כאן בהמשך העמוד.
סוגים שונים של חרדות
גם ברמה הפסיכולוגית החרדה מתבטאת באופן שונה בין אדם לאדם.
בין החרדות היותר נפוצות נמצאת חרדה חברתית, שיכולה להתבטא בפחד ממקומות ציבוריים, פחד ממקומות הומי אדם או פחד משיפוטיות וקבלת ביקורת או דחיה מאחרים. החרדה החברתית יכולה לגרום לנו להימנע מסיטואציות חברתיות (או משפחתיות) מסוימות ופעמים רבות היא מובילה לחוסר ביטחון, תחושת ערך עצמי נמוך והשוואות בלתי פוסקות לסביבה שלנו או למדיה החברתית.
סוגים שונים של חרדה הם חרדת קהל, בה ישנו פחד מעמידה ותפקוד מול אנשים, לעיתים בהקשר ספציפי (לשיר מול אנשים, להציג פרזנטציה וכו׳) ולפעמים רק מעצם העיניים שמסתכלות עלינו וכמו בוחנות אותנו עולה חרדה (או רק מהמחשבה על סיטואציה כזו).
חרדה יכולה להתבטא גם כפוביה או כפחדים לא רציונליים שונים, OCD – הפרעה אובססיבית קומפולסיבית הכוללת מחשבות טורדניות ו״טקסים״ שיש לבצע (כמו חזרה על פעולות מסוימות, צורך בביצוע פעולות מסוימות בסדר מסוים, עיסוק במספרים, בניקיון, בחיידקים ועוד), כבעיות עיכול (בין אם שלשולים או עצירויות) או חרדות סביב נושאים גופניים כמו הליכה תכופה לשירותים, התמכרויות שונות וכו׳.
הקשר בין חרדה לדיכאון, בעיות שינה, הפרעות אכילה ו OCD
במקרים רבים, כמו במקרה שלי, אנחנו מקבלים אבחנות פסיכולוגיות שונות שבבסיס שלהן נמצאת חרדה שאינה מטופלת כראוי.
כשהחרדה אינה מטופלת, נוצר קושי כל כך גדול להכיל אותה, כך שפעמים רבות הנפש לאט לאט מקהה את החושים ומקטינה את הטווח הרגשי ובכך ״מדכאת״ את היכולת להרגיש. כך, ייתכן שנמצא את עצמנו חווים דיכאון או תסמינים שונים של דיכאון כמו אנהדוניה – חוסר יכולת להינות מדברים שנהננו מהם בעבר, מחוסר תיאבון או תיאבון יתר, בניסיון של הנפש והגוף ״לחפות״ על העומס הרגשי או עייפות כללית כיוון שהחרדה גוזלת מאיתנו משאבים יקרים ואנרגיה רבה.
מאחר ובזמן החרדה מופרשים בגוף חומרים כמו אדרנלין וקורטיזול, שמעוררים אותנו, לעיתים קרובות יש קושי להירדם או להישאר ישנים כשישנה חרדה וככל שזה קורה יותר, כך המוח מקשר יותר בין שינה לבין חרדה ואנחנו עשויים להגיע למצב של אינסומניה, כלומר, נדודי שינה, מה שרק מחריף את החרדה ונוצר מעגל אכזרי שמזין את עצמו בין חרדה לבין חוסר שינה.
אבחנות נוספות המקושרות עם חרדה הן הפרעות אכילה וocd, שעשויים להופיע מתוך תחושת חוסר השליטה או הודאות שמגיעות עם החרדה, שעליה אנחנו מנסים לפצות על ידי חיפוש תחושת שליטה דרך סדר או ניקיון חיצוני או דרך טקסים, פעולות או שליטה באוכל או בכמויות שאנחנו אוכלים.
כמובן שהמצבים האלה לא עוזרים לחרדה, אם כי רק מחריפים אותה, ותחושת השליטה אינה אמיתית אם כי מדומיינת והמצב רק יוצא יותר ויותר מכלל שליטה ככל שהזמן עובר.
איך אורח החיים שלנו משפיע על חרדה
לפעמים החרדה מגיעה כתוצאה מטראומה או חוויה שעברנו ולא עיבדנו ולעיתים כניסיון של הנפש להגיד לנו שמשהו אינו כשורה. הדבר הזה יכול להיות סטרס או עומס רגשי שאנחנו צריכים לצמצם בשגרה שלנו, מקום עבודה שהגיע הזמן להחליף כי הוא גורם ליותר מדי סבל או כבר אינו מאתגר אותנו וכמובן, כשאנחנו חיים בצורה שאינה בריאה או נכונה לנו.
אין דרך אחת נכונה לחיות, אבל הגוף והנפש שלנו יודעים מה נכון לנו, באופן אישי, וכשאנחנו לא קשובים לכך, הם מתקשרים איתנו באמצעות כאב וחרדה. לכן, חשוב שנקשיב לגוף ולנפש שלנו ונדאג להם. ככל שנחיה בצורה מותאמת יותר לצרכים שלנו, כמו שינה טובה ואיכותית, תזונה בריאה, תנועה ביומיום ונתרגל כלים שיעזרו לנו להפיג את הסטרס כמו כתיבה, הליכה, יוגה או מדיטציה, כך נרגיש טוב יותר נפשית ופיסית וכך החרדה תלך ותקטן.
אבל חשוב להבין שלא מדובר בנוסחא אחידה, אם נחקה את מה שאחרים עושים, לא בטוח שזה יעזור לנו. הרעיון הוא למצוא למה אנחנו זקוקים, מה נכון לנו, מה הנפש שלנו רוצה ומה הגוף שלנו צריך. כשנחיה בהלימה לצרכים ולרצונות שלנו, החרדה תישאר שקטה. ואם נסטה מהדרך, היא תהיה שם כדי לכוון אותנו חזרה למה שנכון לנו.
איך מטפלים בחרדה?
כמו כל הרגשות, חרדה צפה ועולה מדי פעם, אבל אפשר לחלוטין להשתחרר ממנה ולהגיע למצב של שלווה ושקט נפשי, ולדעת איך להתמודד כשהיא מגיעה כדי שהיא תמשיך הלאה ולא תישאר ותגרום לסבל.
הדרך לעשות זאת היא באמצעות עבודה בשתי רמות: ברמה השטחית, נעבוד על הביטויים של החרדה ונלמד איך להעלים או להשקיט אותם ואיך לנהל את הסטרס היומיומי, באמצעות כלים פרקטיים ופשוטים מעולמות המיינדפולנס, הmbsr והnlp. וברמה העמוקה יותר, נצלול לתוך תת המודע ונשחרר את הגורמים לחרדה, באמצעות טיפול דינמי ורגשי שיאפשר לנו לעבד את המשברים או החוויות שהובילו לחרדה או את הפחדים שמסתתרים מתחתיה, כמו פחד מחוסר ודאות, חוסר שליטה או פחד מדחייה חברתית.
איך אני מטפלת בחרדה?
מהניסיון האישי והמקצועי שלי, התרופה לחרדה היא מיינדפולנס – שיטה שעוזרת לנו להשקיט את המחשבות, להקשיב פנימה ולמצוא שלווה אמיתית. יש המון דריכם לתרגל מיינדפולנס, ולכן בכל טיפול אנחנו יוצאים למסע משותף של ניסוי וטעייה, בו מנסים בכל פעם כלי אחר ורואים מה עובד ומה עוזר ומה פחות ואז משנים או מדייקים את הכלים עד שמוצאים את הדבר שהכי נכון ומתאים לכל מטופל.
מאחר וידוע שקשה לשנות הרגלים, ובטח להטמיע הרגלים חדשים ובריאים, אני דואגת ללוות את המטופלים שלי באופן יומיומי כדי לעזור להם להתמיד, לתמוך בהם ולעזור להם למצוא מוטיבציה וכוחות להמשיך בתהליך ולא לוותר על עצמם ועל הזכות שלהם לשקט נפשי.
כמטפלת בNLP, אני מצליחה למצוא את הקצב שמתאים לכל מטופל ומטופלת ולהתאים באופן אישי את התרגול כך שיהיה גם מועיל ואפקטיבי אבל גם ישים וקל לביצוע, כדי שהכלים יוטמעו בשגרה היומיומית ולא תהיה עוד תלות במטפל או במישהו חיצוני, גם אם החרדה תחזור שוב בהמשך.
בשיטת הטיפול שלי, בין אם בקליניקה או דרך הזום, אנחנו מטפלים בשתי הרמות במקביל, לומדים איך לנהל את החרדה ומוצאים ביחד כלים מותאמים אישית שעוזרים לשחרר אותה ומטמיעים אותם בשגרה, כדי לוודא שגם אם החרדה תחזור, היא לא תישאר ותגרום לסבל.
זה נעשה באמצעות תרגול משותף של כלים שונים, עד מציאת הכלים הנכונים עבור כל מטופל ובאמצעות שיחה ותרגילים שונים כדי להגיע לשורש החרדה ולטפל בו ברמה העמוקה ביותר.
איך עזרתי לאנשים לטפל בחרדה שלהם
יצא לי לעבוד עם אנשים שסבלו מחרדה עשרות שנים, כמו מטופל שהגיע אלי בשנות השבעים לחייו, אחרי שמילדות סבל מחרדה, ניסה ללכת למטפלים שונים, ניסה שיטות טיפול וגישות טיפול שונות, קיבל כדורים מפסיכיאטר והרגיש ששום דבר לא באמת עוזר.
לאט לאט, החרדה הלכה והחמירה, ואיתה הגיעו בעיות שינה קשות, אבחנות שונות וכאבים פיזיים שהתבטאו בכאבי בטן ובעיות עיכול ובכאבי ראש קשים עד כדי משתקים. בשלב הזה הוא כבר ידע מה גרם לחרדה, בעיקר משברים שונים שהוא עבר בחייו, אבל המודעות הזו לא עזרה לו להיפטר מהחרדה.
ביחד חזרנו לאותם משברים, עיבדנו אותם בצורה מלאה, שחררנו מטען רגשי שישב שם עשרות שנים ומצאנו את הכלים שהכי עזרו לו, ובמקרה הזה, הליכה מודעת, ניהול יומן ושימוש במנטרות כדי לשנות דפוסים מחשבתיים שהתקבעו במהלך השנים.
בסוף הטיפול הוא הגיע למצב שבו החרדה כבר לא ניהלה אותו, הוא הצליח לשחרר את המחשבות הטורדניות והוא שיתף אותי שהוא מעולם לא הרגיש ״כל כך משוחרר, ממש כמו ילד, בלי דאגות על הראש״. כמובן שגם הכאבים נעלמו והשינה שלו חזרה להיות טובה ואיכותית.
מטופל נוסף הגיע אלי אחרי שהשתחרר מהכלא. הוא עבר חיים קשים ומורכבים, עם אמא אלכוהוליסטית ואבא שנטש אותם כשהיה צעיר. לאחר שהשתחרר מהכלא, הוא הצליח למצוא עבודה, אבל היא גרמה להרבה סטרס, והמטענים הרגשיים שהוא נשא איתו מהילדות לאט לאט הפכו להתקפי חרדה שהיו תוקפים אותו באמצע יום עבודה או באמצע נסיעה והוא כבר לא ידע מה לעשות.
לשמחתי, הוא הגיע אלי לקליניקה וביחד נתנו מענה אמיתי לחוויות הילדות שלו, הוא חווה השלמה עם העבר שלו, למד לנהוג בעצמו בחמלה וברכות ולנהל את הדחפים שלו. יצאנו למסע של ניסוי וטעייה עד שמצאנו את הכלים שעבדו לו, שכללו בעיקר מדיטציות ותרגילי נשימה, ולמרות שהיה לו קושי להתמיד, עזרתי לו למצוא מוטיבציה וכוחות פנימיים כדי להצליח. התקפי החרדה נעלמו והוא חזר להיות אדם בתפקוד גבוה, למרות כל הסטרס שנבע מהעבודה שלו.
מתי חרדה דורשת התערבות מקצועית
לפעמים החרדה כל כך חזקה או שהיא הלכה והצטברה לכאלה מימדים שהיא כבר מפריעה לנו לתפקד. לפעמים פשוט נכנסנו לבור או למעגל אכזרי שקשה לצאת ממנו לבד.
אולי יש לנו כלים שעובדים לנו אבל אנחנו לא מצליחים ליישם או להתמיד איתם, ואולי אין לנו כלים או שהם כבר לא עובדים כי הם כנראה כבר לא מתאימים לנו או לאורח החיים שלנו.
במצבים האלה, חשוב ליצור קשר עם גורם מקצועי שיעזור לנו לצאת מהמעגל הזה, יראה לנו איך לעלות על המסלול הנכון, ולרוב, משם כבר נוכל להמשיך בעצמנו.
אבל בכל פעם שאני רואה מישהו שמתעקש לנסות לצאת לבד ממצב כזה ולא מצליח לבקש עזרה, כואב לי הלב, כי גם אני הייתי שם, ואני יודעת שזה לא קשור לכמה אנחנו חזקים, חכמים או טובים. לפעמים פשוט צריך מישהו שיתמוך בנו בתחילת הדרך.
אם גם לך יש חרדה, אני ממליצה לא לחכות עם הטיפול בה. תמיד אפשר ללמוד להשתחרר ממנה, אבל ככל שמחכים, היא הולכת ומצטברת והדרך לשלווה הופכת קשה וארוכה יותר.
אולי כבר ניסית טיפולים שונים, אולי התחושה היא שכבר ניסית הכל, אבל עם שילוב נכון של כלים מוכחים מחקרית וגישה טיפולית מתאימה, אפשר לצאת מהמצב הזה. זו לא גזירת גורל.
אני יודעת, אני הייתי שם. גם אני לא האמנתי שאפשר אחרת, חשבתי שהחרדה תישאר לנצח. אבל בזכות הכלים האלה הצלחתי להשתחרר מהחרדה ולעזור לכל כך הרבה אנשים להשתחרר ממנה ולהתחיל לחיות את החיים שמגיע להם לחיות, חיים של שקט נפשי, של הגשמה, של שלווה. ומגיע גם לך.
אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר בוואטסאפ, בטלפון או במייל ונתאם לנו שיחת ייעוץ ללא עלות, כדי שנוכל להבין יחד איך נוכל לעזור לך לצאת מהחרדה, לטפל בשורש הבעיה ולהרגיש טוב יותר.
מקורות:
- Harpel, T. S. (2008). Fear of the unknown: ultrasound and anxiety about fetal health. Health:, 12(3), 295-312
- Shri, R. (2010). Anxiety: causes and management. The Journal of Behavioral Science, 5(1), 100-118
- Weiss, S. J., Simeonova, D. I., Kimmel, M. C., Battle, C. L., Maki, P. M., & Flynn, H. A. (2016). Anxiety and physical health problems increase the odds of women having more severe symptoms of depression. Archives of women's mental health, 19, 491-499
שאלות נפוצות שאולי עלו לכם בנוגע לטיפול בחרדה
פחד הוא תגובה טבעית למצב שממש מאיים עלינו, ורגש שמופיע ונעלם כשאנחנו חוזרים לאזור הבטוח. חרדה, לעומת זאת, היא קצת יותר מורכבת – היא תחושה שמופיעה גם בלי קשר ישיר למצב מסוים ויכולה ללוות אותנו אפילו שאין סיבה ממשית לחשש. כשהחרדה מתחילה להשפיע על איכות החיים, חשוב לשים לב ולשקול איך אפשר להקל עליה.
האמת, שכל אחד ואחת הם עולם בפני עצמם. לפעמים יש הקלה משמעותית כבר אחרי כמה פגישות, ולפעמים נדרש תהליך קצת יותר ממושך. חשוב להבין שאין דרך אחת נכונה, והטיפול תמיד מותאם אישית כדי להביא לתוצאות הטובות ביותר עבורך. אפשר להתקדם בקצב שלך.
חרדה היא רגש טבעי, ותמיד יכולה להופיע מחדש כשמשהו לא צפוי קורה. עם זאת, בעזרת הכלים הנכונים, אפשר ללמוד איך לשחרר אותה ולהשיג תחושת שליטה הרבה יותר גבוהה. זה לא בהכרח להיפטר לגמרי, אלא להחזיר לעצמך את היכולת לחיות בלי שהיא תפריע או תגביל אותך.
נטע דרוקמן - טיפול רגשי בחרדה
מטפלת רגשית המתמחה בטיפול בחרדה ובמיינדפולנס, תוך מתן כלים לריפוי רגשי ושיפור הרווחה הנפשית. מתמקדת במתן כלים מעשיים לטיפול רגשי ושיפור איכות החיים.
תוכן עניינים
מהי חרדה?
כולנו סובלים מחרדה בשלב כלשהו בחיים. לפעמים נעבור חיים שלמים בצל החרדה, לפעמים היא מגיעה בעקבות משבר ולעיתים אנחנו אפילו לא מבינים שמה שאנחנו סובלים ממנו זו חרדה.
חרדה היא רגש טבעי, שמתעורר כשאנחנו מפחדים או חוששים ממשהו, והרבה פעמים אותו חשש הוא לא רציונלי או מגיע מתוך פחד מהלא נודע. החרדה מתבטאת שונה אצל כל אדם, בין אם במחשבות טורדניות, רעש מציק בראש, בעיות פיזיולוגיות עד כדי כאבים שלא מצאנו להם סיבה רפואית ועד להתקפי חרדה שתוקפים אותנו ברגעים הכי לא צפויים.
מתלבטים לגבי טיפול בחרדה? השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם
חרדה היא גורם מרכזי לסבל בחיינו, אבל היא באה לשרת תפקיד חשוב ששומר עלינו, ממש כמו הכאב הפיזי, שהוא לא נעים, אבל נחוץ, כדי שנדע לשמור על הגוף שלנו, למשל, אם כואב לנו הראש, הגוף למעשה מתקשר איתנו ומסמן לנו לשתות יותר מים, לנוח או ללכת לרופא עיניים. כך החרדה היא הדרך של הנפש לתקשר איתנו ולסמן לנו שיש משהו שדורש טיפול. אולי מדובר במשבר או טראומה שעברנו, אולי ברגשות או פחדים שלא נתנו להם מספיק מקום ואולי מדובר במשהו שהדחקנו והוא אפילו לא במודעות שלנו.
כשאנחנו לא מטפלים בחרדה שלנו, היא הולכת ומצטברת.
אנשים סובלים עשרות שנים בתקווה שיום אחד החרדה תשתחרר, אבל בינתיים היא הולכת ומחמירה ומשתלטת על יותר ויותר תחומים בחיים, פוגעת בבריאות הנפשית והגופנית שלנו ונהיה יותר ויותר קשה לתפקד ביומיום ובמקרים רבים היא גם מובילה לדיכאון.
החרדה שלי
ככה גם היה אצלי, עברתי ילדות קשה שכללה טראומה מתמשכת וגרמה להרבה חרדה.
ניסיתי ללכת לטיפולים שונים, מטפלים שונים, ניסיתי שיטות שונות, כדורים פסיכיאטריים וככל שהזמן עבר רק אספתי עוד ועוד אבחנות קליניות כמו ocd, cPTSD, הפרעות אכילה, דיכאון, אינסומניה, אבל החרדה, שגרמה לכל זה, רק הלכה וגדלה ושום דבר לא עזר.
רק אחרי יותר מעשרים שנים של חרדות שהלכו והצטברו, כשכבר התקשיתי לתפקד, מצאתי סוף סוף את הדרך לטפל בחרדה ולהפסיק לסבול אחת ולתמיד. הדרך הזאת הייתה המיינדפולנס, או המדיטציה. בפעם הראשונה בחיי, חוויתי שקט אמיתי, קלילות חסרת דאגות, תחושה שלא האמנתי שבאמת קיימת, ובטח שלא חשבתי שאי פעם אחווה בעצמי. ואז התמחיתי במיינדפולנס, בטיפול במיינדפולנס ובכלים שעזרו לי להטמיע אותו בחיי היומיום כדי שאוכל לעזור גם לאחרים ללמוד איך לנהל את החרדה, במקום שהיא תנהל אותנו.
תסמינים של חרדה
החרדה יכולה להופיע בהמון דרכים שונות והיא נראית ומתבטאת אחרת אצל כל אחד.
היא יכולה להופיע באופן פיזי, בכאבים בראש, בבטן או בבית החזה או אפילו בגפיים, בסחרחורות, בבעיות עיכול שונות, הזעה, חולשה, עייפות כרונית ועוד דרכים רבות אחרות. לכן, אם רופאים שללו סיבה גופנית או רפואית, יש סיכוי לא רע שמדובר בחרדה.
תסמינים פיזיולוגיים נוספים כוללים יובש בפה, דפיקות לב מואצות, בחילה, רעד, תחושה של קור בידיים או בגוף, או ממש בשיתוק פיזי של הגוף.
החרדה יכולה להתבטא גם בעייפות נפשית ותחושת שחיקה, תחושת תקיעות, חוסר חשק, חוסר משמעות, או כל דרך אחרת לתאר את המצב בו פשוט אין לנו כח, כי החרדה גוזלת מאיתנו כל כך הרבה משאבים ואנרגיה שכבר אין מאיפה לגייס עוד כוחות.
וכמובן שתסמינים של חרדה כוללים גם בעיות ריכוז, מחשבות אובססיביות, מציקות או טורדניות, התקפי חרדה שקל לזהות או כאלה שמגיעים כמעין תחושה שהעולם סוגר עליך או כפחד קיומי שמשהו נורא יקרה, כאובדן שליטה רגעי או מתמשך או תחושת חוסר ודאות משתקת. לפעמים יש פחד שנשתגע או ש״נאבד את זה״, לעיתים גם נחווה דיסוציאציה, מצב בו אנחנו מרגישים מנותקים מעצמנו או מהמציאות. זה יכול להתבטא גם בעצבנות, תסכול ומתח באופן כרוני או בתקופות שונות במהלך היום או השבוע.
כל אלה נשמעים מבעיתים, אבל חשוב להבין שנדיר שנחווה את כולם, ושלרוב מדובר במצב זמני שבסופו של דבר עובר ושיש דרכי טיפול יעילות שנסקור כאן בהמשך העמוד.
סוגים שונים של חרדות
גם ברמה הפסיכולוגית החרדה מתבטאת באופן שונה בין אדם לאדם.
בין החרדות היותר נפוצות נמצאת חרדה חברתית, שיכולה להתבטא בפחד ממקומות ציבוריים, פחד ממקומות הומי אדם או פחד משיפוטיות וקבלת ביקורת או דחיה מאחרים. החרדה החברתית יכולה לגרום לנו להימנע מסיטואציות חברתיות (או משפחתיות) מסוימות ופעמים רבות היא מובילה לחוסר ביטחון, תחושת ערך עצמי נמוך והשוואות בלתי פוסקות לסביבה שלנו או למדיה החברתית.
סוגים שונים של חרדה הם חרדת קהל, בה ישנו פחד מעמידה ותפקוד מול אנשים, לעיתים בהקשר ספציפי (לשיר מול אנשים, להציג פרזנטציה וכו׳) ולפעמים רק מעצם העיניים שמסתכלות עלינו וכמו בוחנות אותנו עולה חרדה (או רק מהמחשבה על סיטואציה כזו).
חרדה יכולה להתבטא גם כפוביה או כפחדים לא רציונליים שונים, OCD – הפרעה אובססיבית קומפולסיבית הכוללת מחשבות טורדניות ו״טקסים״ שיש לבצע (כמו חזרה על פעולות מסוימות, צורך בביצוע פעולות מסוימות בסדר מסוים, עיסוק במספרים, בניקיון, בחיידקים ועוד), כבעיות עיכול (בין אם שלשולים או עצירויות) או חרדות סביב נושאים גופניים כמו הליכה תכופה לשירותים, התמכרויות שונות וכו׳.
הקשר בין חרדה לדיכאון, בעיות שינה, הפרעות אכילה ו OCD
במקרים רבים, כמו במקרה שלי, אנחנו מקבלים אבחנות פסיכולוגיות שונות שבבסיס שלהן נמצאת חרדה שאינה מטופלת כראוי.
כשהחרדה אינה מטופלת, נוצר קושי כל כך גדול להכיל אותה, כך שפעמים רבות הנפש לאט לאט מקהה את החושים ומקטינה את הטווח הרגשי ובכך ״מדכאת״ את היכולת להרגיש. כך, ייתכן שנמצא את עצמנו חווים דיכאון או תסמינים שונים של דיכאון כמו אנהדוניה – חוסר יכולת להינות מדברים שנהננו מהם בעבר, מחוסר תיאבון או תיאבון יתר, בניסיון של הנפש והגוף ״לחפות״ על העומס הרגשי או עייפות כללית כיוון שהחרדה גוזלת מאיתנו משאבים יקרים ואנרגיה רבה.
מאחר ובזמן החרדה מופרשים בגוף חומרים כמו אדרנלין וקורטיזול, שמעוררים אותנו, לעיתים קרובות יש קושי להירדם או להישאר ישנים כשישנה חרדה וככל שזה קורה יותר, כך המוח מקשר יותר בין שינה לבין חרדה ואנחנו עשויים להגיע למצב של אינסומניה, כלומר, נדודי שינה, מה שרק מחריף את החרדה ונוצר מעגל אכזרי שמזין את עצמו בין חרדה לבין חוסר שינה.
אבחנות נוספות המקושרות עם חרדה הן הפרעות אכילה וocd, שעשויים להופיע מתוך תחושת חוסר השליטה או הודאות שמגיעות עם החרדה, שעליה אנחנו מנסים לפצות על ידי חיפוש תחושת שליטה דרך סדר או ניקיון חיצוני או דרך טקסים, פעולות או שליטה באוכל או בכמויות שאנחנו אוכלים.
כמובן שהמצבים האלה לא עוזרים לחרדה, אם כי רק מחריפים אותה, ותחושת השליטה אינה אמיתית אם כי מדומיינת והמצב רק יוצא יותר ויותר מכלל שליטה ככל שהזמן עובר.
איך אורח החיים שלנו משפיע על חרדה
לפעמים החרדה מגיעה כתוצאה מטראומה או חוויה שעברנו ולא עיבדנו ולעיתים כניסיון של הנפש להגיד לנו שמשהו אינו כשורה. הדבר הזה יכול להיות סטרס או עומס רגשי שאנחנו צריכים לצמצם בשגרה שלנו, מקום עבודה שהגיע הזמן להחליף כי הוא גורם ליותר מדי סבל או כבר אינו מאתגר אותנו וכמובן, כשאנחנו חיים בצורה שאינה בריאה או נכונה לנו.
אין דרך אחת נכונה לחיות, אבל הגוף והנפש שלנו יודעים מה נכון לנו, באופן אישי, וכשאנחנו לא קשובים לכך, הם מתקשרים איתנו באמצעות כאב וחרדה. לכן, חשוב שנקשיב לגוף ולנפש שלנו ונדאג להם. ככל שנחיה בצורה מותאמת יותר לצרכים שלנו, כמו שינה טובה ואיכותית, תזונה בריאה, תנועה ביומיום ונתרגל כלים שיעזרו לנו להפיג את הסטרס כמו כתיבה, הליכה, יוגה או מדיטציה, כך נרגיש טוב יותר נפשית ופיסית וכך החרדה תלך ותקטן.
אבל חשוב להבין שלא מדובר בנוסחא אחידה, אם נחקה את מה שאחרים עושים, לא בטוח שזה יעזור לנו. הרעיון הוא למצוא למה אנחנו זקוקים, מה נכון לנו, מה הנפש שלנו רוצה ומה הגוף שלנו צריך. כשנחיה בהלימה לצרכים ולרצונות שלנו, החרדה תישאר שקטה. ואם נסטה מהדרך, היא תהיה שם כדי לכוון אותנו חזרה למה שנכון לנו.
איך מטפלים בחרדה?
כמו כל הרגשות, חרדה צפה ועולה מדי פעם, אבל אפשר לחלוטין להשתחרר ממנה ולהגיע למצב של שלווה ושקט נפשי, ולדעת איך להתמודד כשהיא מגיעה כדי שהיא תמשיך הלאה ולא תישאר ותגרום לסבל.
הדרך לעשות זאת היא באמצעות עבודה בשתי רמות: ברמה השטחית, נעבוד על הביטויים של החרדה ונלמד איך להעלים או להשקיט אותם ואיך לנהל את הסטרס היומיומי, באמצעות כלים פרקטיים ופשוטים מעולמות המיינדפולנס, הmbsr והnlp. וברמה העמוקה יותר, נצלול לתוך תת המודע ונשחרר את הגורמים לחרדה, באמצעות טיפול דינמי ורגשי שיאפשר לנו לעבד את המשברים או החוויות שהובילו לחרדה או את הפחדים שמסתתרים מתחתיה, כמו פחד מחוסר ודאות, חוסר שליטה או פחד מדחייה חברתית.
איך אני מטפלת בחרדה?
מהניסיון האישי והמקצועי שלי, התרופה לחרדה היא מיינדפולנס – שיטה שעוזרת לנו להשקיט את המחשבות, להקשיב פנימה ולמצוא שלווה אמיתית. יש המון דריכם לתרגל מיינדפולנס, ולכן בכל טיפול אנחנו יוצאים למסע משותף של ניסוי וטעייה, בו מנסים בכל פעם כלי אחר ורואים מה עובד ומה עוזר ומה פחות ואז משנים או מדייקים את הכלים עד שמוצאים את הדבר שהכי נכון ומתאים לכל מטופל.
מאחר וידוע שקשה לשנות הרגלים, ובטח להטמיע הרגלים חדשים ובריאים, אני דואגת ללוות את המטופלים שלי באופן יומיומי כדי לעזור להם להתמיד, לתמוך בהם ולעזור להם למצוא מוטיבציה וכוחות להמשיך בתהליך ולא לוותר על עצמם ועל הזכות שלהם לשקט נפשי.
כמטפלת בNLP, אני מצליחה למצוא את הקצב שמתאים לכל מטופל ומטופלת ולהתאים באופן אישי את התרגול כך שיהיה גם מועיל ואפקטיבי אבל גם ישים וקל לביצוע, כדי שהכלים יוטמעו בשגרה היומיומית ולא תהיה עוד תלות במטפל או במישהו חיצוני, גם אם החרדה תחזור שוב בהמשך.
בשיטת הטיפול שלי, בין אם בקליניקה או דרך הזום, אנחנו מטפלים בשתי הרמות במקביל, לומדים איך לנהל את החרדה ומוצאים ביחד כלים מותאמים אישית שעוזרים לשחרר אותה ומטמיעים אותם בשגרה, כדי לוודא שגם אם החרדה תחזור, היא לא תישאר ותגרום לסבל.
זה נעשה באמצעות תרגול משותף של כלים שונים, עד מציאת הכלים הנכונים עבור כל מטופל ובאמצעות שיחה ותרגילים שונים כדי להגיע לשורש החרדה ולטפל בו ברמה העמוקה ביותר.
איך עזרתי לאנשים לטפל בחרדה שלהם
יצא לי לעבוד עם אנשים שסבלו מחרדה עשרות שנים, כמו מטופל שהגיע אלי בשנות השבעים לחייו, אחרי שמילדות סבל מחרדה, ניסה ללכת למטפלים שונים, ניסה שיטות טיפול וגישות טיפול שונות, קיבל כדורים מפסיכיאטר והרגיש ששום דבר לא באמת עוזר.
לאט לאט, החרדה הלכה והחמירה, ואיתה הגיעו בעיות שינה קשות, אבחנות שונות וכאבים פיזיים שהתבטאו בכאבי בטן ובעיות עיכול ובכאבי ראש קשים עד כדי משתקים. בשלב הזה הוא כבר ידע מה גרם לחרדה, בעיקר משברים שונים שהוא עבר בחייו, אבל המודעות הזו לא עזרה לו להיפטר מהחרדה.
ביחד חזרנו לאותם משברים, עיבדנו אותם בצורה מלאה, שחררנו מטען רגשי שישב שם עשרות שנים ומצאנו את הכלים שהכי עזרו לו, ובמקרה הזה, הליכה מודעת, ניהול יומן ושימוש במנטרות כדי לשנות דפוסים מחשבתיים שהתקבעו במהלך השנים.
בסוף הטיפול הוא הגיע למצב שבו החרדה כבר לא ניהלה אותו, הוא הצליח לשחרר את המחשבות הטורדניות והוא שיתף אותי שהוא מעולם לא הרגיש ״כל כך משוחרר, ממש כמו ילד, בלי דאגות על הראש״. כמובן שגם הכאבים נעלמו והשינה שלו חזרה להיות טובה ואיכותית.
מטופל נוסף הגיע אלי אחרי שהשתחרר מהכלא. הוא עבר חיים קשים ומורכבים, עם אמא אלכוהוליסטית ואבא שנטש אותם כשהיה צעיר. לאחר שהשתחרר מהכלא, הוא הצליח למצוא עבודה, אבל היא גרמה להרבה סטרס, והמטענים הרגשיים שהוא נשא איתו מהילדות לאט לאט הפכו להתקפי חרדה שהיו תוקפים אותו באמצע יום עבודה או באמצע נסיעה והוא כבר לא ידע מה לעשות.
לשמחתי, הוא הגיע אלי לקליניקה וביחד נתנו מענה אמיתי לחוויות הילדות שלו, הוא חווה השלמה עם העבר שלו, למד לנהוג בעצמו בחמלה וברכות ולנהל את הדחפים שלו. יצאנו למסע של ניסוי וטעייה עד שמצאנו את הכלים שעבדו לו, שכללו בעיקר מדיטציות ותרגילי נשימה, ולמרות שהיה לו קושי להתמיד, עזרתי לו למצוא מוטיבציה וכוחות פנימיים כדי להצליח. התקפי החרדה נעלמו והוא חזר להיות אדם בתפקוד גבוה, למרות כל הסטרס שנבע מהעבודה שלו.
מתי חרדה דורשת התערבות מקצועית
לפעמים החרדה כל כך חזקה או שהיא הלכה והצטברה לכאלה מימדים שהיא כבר מפריעה לנו לתפקד. לפעמים פשוט נכנסנו לבור או למעגל אכזרי שקשה לצאת ממנו לבד.
אולי יש לנו כלים שעובדים לנו אבל אנחנו לא מצליחים ליישם או להתמיד איתם, ואולי אין לנו כלים או שהם כבר לא עובדים כי הם כנראה כבר לא מתאימים לנו או לאורח החיים שלנו.
במצבים האלה, חשוב ליצור קשר עם גורם מקצועי שיעזור לנו לצאת מהמעגל הזה, יראה לנו איך לעלות על המסלול הנכון, ולרוב, משם כבר נוכל להמשיך בעצמנו.
אבל בכל פעם שאני רואה מישהו שמתעקש לנסות לצאת לבד ממצב כזה ולא מצליח לבקש עזרה, כואב לי הלב, כי גם אני הייתי שם, ואני יודעת שזה לא קשור לכמה אנחנו חזקים, חכמים או טובים. לפעמים פשוט צריך מישהו שיתמוך בנו בתחילת הדרך.
אם גם לך יש חרדה, אני ממליצה לא לחכות עם הטיפול בה. תמיד אפשר ללמוד להשתחרר ממנה, אבל ככל שמחכים, היא הולכת ומצטברת והדרך לשלווה הופכת קשה וארוכה יותר.
אולי כבר ניסית טיפולים שונים, אולי התחושה היא שכבר ניסית הכל, אבל עם שילוב נכון של כלים מוכחים מחקרית וגישה טיפולית מתאימה, אפשר לצאת מהמצב הזה. זו לא גזירת גורל.
אני יודעת, אני הייתי שם. גם אני לא האמנתי שאפשר אחרת, חשבתי שהחרדה תישאר לנצח. אבל בזכות הכלים האלה הצלחתי להשתחרר מהחרדה ולעזור לכל כך הרבה אנשים להשתחרר ממנה ולהתחיל לחיות את החיים שמגיע להם לחיות, חיים של שקט נפשי, של הגשמה, של שלווה. ומגיע גם לך.
אני מזמינה אותך ליצור איתי קשר בוואטסאפ, בטלפון או במייל ונתאם לנו שיחת ייעוץ ללא עלות, כדי שנוכל להבין יחד איך נוכל לעזור לך לצאת מהחרדה, לטפל בשורש הבעיה ולהרגיש טוב יותר.
מקורות:
- Harpel, T. S. (2008). Fear of the unknown: ultrasound and anxiety about fetal health. Health:, 12(3), 295-312
- Shri, R. (2010). Anxiety: causes and management. The Journal of Behavioral Science, 5(1), 100-118
- Weiss, S. J., Simeonova, D. I., Kimmel, M. C., Battle, C. L., Maki, P. M., & Flynn, H. A. (2016). Anxiety and physical health problems increase the odds of women having more severe symptoms of depression. Archives of women's mental health, 19, 491-499
שאלות נפוצות שאולי עלו לכם בנוגע לטיפול בחרדה
פחד הוא תגובה טבעית למצב שממש מאיים עלינו, ורגש שמופיע ונעלם כשאנחנו חוזרים לאזור הבטוח. חרדה, לעומת זאת, היא קצת יותר מורכבת – היא תחושה שמופיעה גם בלי קשר ישיר למצב מסוים ויכולה ללוות אותנו אפילו שאין סיבה ממשית לחשש. כשהחרדה מתחילה להשפיע על איכות החיים, חשוב לשים לב ולשקול איך אפשר להקל עליה.
האמת, שכל אחד ואחת הם עולם בפני עצמם. לפעמים יש הקלה משמעותית כבר אחרי כמה פגישות, ולפעמים נדרש תהליך קצת יותר ממושך. חשוב להבין שאין דרך אחת נכונה, והטיפול תמיד מותאם אישית כדי להביא לתוצאות הטובות ביותר עבורך. אפשר להתקדם בקצב שלך.
חרדה היא רגש טבעי, ותמיד יכולה להופיע מחדש כשמשהו לא צפוי קורה. עם זאת, בעזרת הכלים הנכונים, אפשר ללמוד איך לשחרר אותה ולהשיג תחושת שליטה הרבה יותר גבוהה. זה לא בהכרח להיפטר לגמרי, אלא להחזיר לעצמך את היכולת לחיות בלי שהיא תפריע או תגביל אותך.
נטע דרוקמן - טיפול רגשי בחרדה
מטפלת רגשית המתמחה בטיפול בחרדה ובמיינדפולנס, תוך מתן כלים לריפוי רגשי ושיפור הרווחה הנפשית. מתמקדת במתן כלים מעשיים לטיפול רגשי ושיפור איכות החיים.